תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


דברי הימים א פרק כא

א ויעמוד שטן, על-ישראל; ויסת, את-דויד, למנות, את-ישראל.  ב ויאמר דויד אל-יואב, ואל-שרי העם, לכו ספרו את-ישראל, מבאר שבע ועד-דן; והביאו אליי, ואדעה את-מספרם.  ג ויאמר יואב, יוסף יהוה על-עמו כהם מאה פעמים--הלוא אדוני המלך, כולם לאדוני לעבדים; למה יבקש זאת אדוני, למה יהיה לאשמה לישראל.  ד ודבר-המלך, חזק על-יואב; וייצא יואב, ויתהלך בכל-ישראל, ויבוא, ירושלים.  ה וייתן יואב את-מספר מפקד-העם, אל-דויד; ויהי כל-ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש, שולף חרב, ויהודה, ארבע מאות ושבעים אלף איש שולף חרב.  ו ולוי, ובנימין, לא פקד, בתוכם:  כי-נתעב דבר-המלך, את-יואב.  ז ויירע בעיני האלוהים, על-הדבר הזה; ויך, את-ישראל.  {ס}  ח ויאמר דויד, אל-האלוהים, חטאתי מאוד, אשר עשיתי את-הדבר הזה; ועתה, העבר-נא את-עוון עבדך, כי נסכלתי, מאוד.  {פ}

ט וידבר יהוה אל-גד, חוזה דויד לאמור.  י לך ודיברת אל-דויד לאמור, כה אמר יהוה, שלוש, אני נוטה עליך:  בחר-לך אחת מהנה, ואעשה-לך.  יא ויבוא גד, אל-דויד; ויאמר לו כה-אמר יהוה, קבל-לך.  יב אם-שלוש שנים רעב, ואם-שלושה חודשים נספה מפני-צריך וחרב אויביך למשגת, ואם-שלושת ימים חרב יהוה ודבר בארץ, ומלאך יהוה משחית בכל-גבול ישראל:  ועתה ראה, מה-אשיב את-שולחי דבר.  {ס}  יג ויאמר דויד אל-גד, צר-לי מאוד; אפלה-נא ביד-יהוה, כי-רבים רחמיו מאוד, וביד-אדם, אל-אפול.  יד וייתן יהוה דבר, בישראל; וייפול, מישראל, שבעים אלף, איש.  טו וישלח האלוהים מלאך לירושלים, להשחיתה, וכהשחית ראה יהוה ויינחם על-הרעה, ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה עומד, עם-גורן אורנן היבוסי.  {ס}  טז ויישא דויד את-עיניו, וירא את-מלאך יהוה עומד בין הארץ ובין השמיים, וחרבו שלופה בידו, נטויה על-ירושלים; וייפול דויד והזקנים מכוסים בשקים, על-פניהם.  יז ויאמר דויד אל-האלוהים הלוא אני אמרתי למנות בעם, ואני-הוא אשר-חטאתי והרע הרעותי, ואלה הצאן, מה עשו; יהוה אלוהיי, תהי נא ידך בי ובבית אבי, ובעמך, לא למגפה.  {ס}  יח ומלאך יהוה אמר אל-גד, לאמור לדויד:  כי יעלה דויד, להקים מזבח ליהוה, בגורן, אורנן היבוסי.  יט ויעל דויד בדבר-גד, אשר דיבר בשם יהוה.  כ וישב אורנן, וירא את-המלאך, וארבעת בניו עימו, מתחבאים; ואורנן, דש חיטים.  כא ויבוא דויד, עד-אורנן; ויבט אורנן, וירא את-דויד, וייצא מן-הגורן, וישתחו לדויד אפיים ארצה.  כב ויאמר דויד אל-אורנן, תנה-לי מקום הגורן, ואבנה-בו מזבח, ליהוה; בכסף מלא תנהו לי, ותיעצר המגפה מעל העם.  כג ויאמר אורנן אל-דויד קח-לך, ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה נתתי הבקר לעולות, והמוריגים לעצים והחיטים למנחה--הכול נתתי.  כד ויאמר המלך דויד, לאורנן, לא, כי-קנה אקנה בכסף מלא:  כי לא-אשא אשר-לך, ליהוה, והעלות עולה, חינם.  כה וייתן דויד לאורנן, במקום, שקלי זהב, משקל שש מאות.  כו וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; ויקרא, אל-יהוה, ויענהו באש מן-השמיים, על מזבח העולה.  {ס}  כז ויאמר יהוה למלאך, וישב חרבו אל-נדנה.  כח בעת ההיא--בראות דויד כי-ענהו יהוה, בגורן אורנן היבוסי; ויזבח, שם.  כט ומשכן יהוה אשר-עשה משה במדבר, ומזבח העולה--בעת ההיא:  בבמה, בגבעון.  ל ולא-יכול דויד ללכת לפניו, לדרוש אלוהים:  כי נבעת--מפני, חרב מלאך יהוה.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?