תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק כד

א  מדוע--משדיי, לא-נצפנו עיתים;    ויודעיו, לא-חזו ימיו.
ב  גבולות ישיגו;    עדר גזלו, וירעו.
ג  חמור יתומים ינהגו;    יחבלו, שור אלמנה.
ד  יטו אביונים מדרך;    יחד חובאו, עניי-ארץ.
ה  הן פראים, במדבר--    יצאו בפועלם, משחרי לטרף;
ערבה לו לחם,    לנערים.
ו  בשדה, בלילו יקצורו;    וכרם רשע ילקשו.
ז  ערום ילינו, מבלי לבוש;    ואין כסות, בקרה.
ח  מזרם הרים ירטבו;    ומבלי מחסה, חיבקו-צור.
ט  יגזלו, משוד יתום;    ועל-עני יחבולו.
י  ערום הילכו, בלי לבוש;    ורעבים, נשאו עומר.
יא  בין-שורותם יצהירו;    יקבים דרכו, ויצמאו.
יב  מעיר מתים, ינאקו--    ונפש-חללים תשווע:
ואלוה,    לא-ישים תפלה.
יג  המה, היו--במורדי-אור:    לא-הכירו דרכיו; ולא ישבו, בנתיבותיו.
יד  לאור, יקום רוצח--יקטול-עני ואביון;    ובלילה, יהי כגנב.
טו  ועין נואף, שמרה נשף לאמור--    לא-תשורני עין;
וסתר פנים    ישים.
טז  חתר בחושך, בתים:    יומם חיתמו-למו; לא-ידעו אור.
יז  כי יחדיו, בוקר למו צלמוות;    כי-יכיר, בלהות צלמוות.
יח  קל-הוא, על-פני-מים--    תקולל חלקתם בארץ;
לא-יפנה,    דרך כרמים.
יט  צייה גם-חום, יגזלו מימי-שלג;    שאול חטאו.
כ  ישכחהו רחם, מתקו רימה--    עוד לא-ייזכר;
ותישבר כעץ    עוולה.
כא  רועה עקרה, לא תלד;    ואלמנה, לא ייטיב.
כב  ומשך אבירים בכוחו;    יקום, ולא-יאמין בחיין.
כג  ייתן-לו לבטח, ויישען;    ועיניהו, על-דרכיהם.
כד  רומו מעט, ואיננו,    והומכו, ככול ייקפצון;
וכראש שיבולת    יימלו.
כה  ואם-לא איפוא, מי יכזיבני;    וישם לאל, מילתי.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


יש לך שאלה או הערה?