תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק ג

א והנחש, היה ערום, מכול חית השדה, אשר עשה יהוה אלוהים; ויאמר, אל-האישה, אף כי-אמר אלוהים, לא תאכלו מכול עץ הגן.  ב ותאמר האישה, אל-הנחש:  מפרי עץ-הגן, נאכל.  ג ומפרי העץ, אשר בתוך-הגן--אמר אלוהים לא תאכלו ממנו, ולא תיגעו בו:  פן-תמותון.  ד ויאמר הנחש, אל-האישה:  לא-מות, תמותון.  ה כי, יודע אלוהים, כי ביום אכולכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם, כאלוהים, יודעי, טוב ורע.  ו ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים, ונחמד העץ להשכיל, ותיקח מפרייו, ותאכל; ותיתן גם-לאישה עימה, ויאכל.  ז ותיפקחנה, עיני שניהם, ויידעו, כי עירומים הם; ויתפרו עלי תאנה, ויעשו להם חגורות.  ח וישמעו את-קול יהוה אלוהים, מתהלך בגן--לרוח היום; ויתחבא האדם ואשתו, מפני יהוה אלוהים, בתוך, עץ הגן.  ט ויקרא יהוה אלוהים, אל-האדם; ויאמר לו, אייך.  י ויאמר, את-קולך שמעתי בגן; ואירא כי-עירום אנוכי, ואיחבא.  יא ויאמר--מי הגיד לך, כי עירום אתה; המן-העץ, אשר ציוויתיך לבלתי אכול-ממנו--אכלת.  יב ויאמר, האדם:  האישה אשר נתת עימדי, היא נתנה-לי מן-העץ ואוכל.  יג ויאמר יהוה אלוהים לאישה, מה-זאת עשית; ותאמר, האישה, הנחש השיאני, ואוכל.  יד ויאמר יהוה אלוהים אל-הנחש, כי עשית זאת, ארור אתה מכל-הבהמה, ומכול חית השדה; על-גחונך תלך, ועפר תאכל כל-ימי חייך.  טו ואיבה אשית, בינך ובין האישה, ובין זרעך, ובין זרעה:  הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב.  {ס}

טז אל-האישה אמר, הרבה ארבה עיצבונך והרונך--בעצב, תלדי בנים; ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשול-בך.  {ס}

יז ולאדם אמר, כי-שמעת לקול אשתך, ותאכל מן-העץ, אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו--ארורה האדמה, בעבורך, בעיצבון תאכלנה, כול ימי חייך.  יח וקוץ ודרדר, תצמיח לך; ואכלת, את-עשב השדה.  יט בזיעת אפיך, תאכל לחם, עד שובך אל-האדמה, כי ממנה לוקחת:  כי-עפר אתה, ואל-עפר תשוב.  כ ויקרא האדם שם אשתו, חווה:  כי היא הייתה, אם כל-חי.  כא ויעש יהוה אלוהים לאדם ולאשתו, כותנות עור--וילבישם.  {פ}

כב ויאמר יהוה אלוהים, הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע; ועתה פן-ישלח ידו, ולקח גם מעץ החיים, ואכל, וחי לעולם.  כג וישלחהו יהוה אלוהים, מגן-עדן--לעבוד, את-האדמה, אשר לוקח, משם.  כד ויגרש, את-האדם; וישכן מקדם לגן-עדן את-הכרובים, ואת להט החרב המתהפכת, לשמור, את-דרך עץ החיים.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?