תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק כד

א ואברהם זקן, בא בימים; ויהוה בירך את-אברהם, בכול.  ב ויאמר אברהם, אל-עבדו זקן ביתו, המושל, בכל-אשר-לו:  שים-נא ידך, תחת ירכי.  ג ואשביעך--ביהוה אלוהי השמיים, ואלוהי הארץ:  אשר לא-תיקח אישה, לבני, מבנות הכנעני, אשר אנוכי יושב בקרבו.  ד כי אל-ארצי ואל-מולדתי, תלך; ולקחת אישה, לבני ליצחק.  ה ויאמר אליו, העבד, אוליי לא-תאבה האישה, ללכת אחריי אל-הארץ הזאת; ההשב אשיב את-בנך, אל-הארץ אשר-יצאת משם.  ו ויאמר אליו, אברהם:  הישמר לך, פן-תשיב את-בני שמה.  ז יהוה אלוהי השמיים, אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי, ואשר דיבר-לי ואשר נשבע-לי לאמור, לזרעך אתן את-הארץ הזאת--הוא, ישלח מלאכו לפניך, ולקחת אישה לבני, משם.  ח ואם-לא תאבה האישה, ללכת אחריך--וניקית, משבועתי זאת; רק את-בני, לא תשב שמה.  ט וישם העבד את-ידו, תחת ירך אברהם אדוניו; ויישבע לו, על-הדבר הזה.  י וייקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו, וילך, וכל-טוב אדוניו, בידו; ויקם, וילך אל-ארם נהריים--אל-עיר נחור.  יא ויברך הגמלים מחוץ לעיר, אל-באר המים, לעת ערב, לעת צאת השואבות.  יב ויאמר--יהוה אלוהי אדוני אברהם, הקרה-נא לפניי היום; ועשה-חסד, עם אדוני אברהם.  יג הנה אנוכי ניצב, על-עין המים; ובנות אנשי העיר, יוצאות לשאוב מים.  יד והיה הנערה, אשר אומר אליה הטי-נא כדך ואשתה, ואמרה שתה, וגם-גמליך אשקה--אותה הוכחת, לעבדך ליצחק, ובה אדע, כי-עשית חסד עם-אדוני.  טו ויהי-הוא, טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת אשר יולדה לבתואל בן-מלכה, אשת נחור אחי אברהם; וכדה, על-שכמה.  טז והנערה, טובת מראה מאוד--בתולה, ואיש לא ידעה; ותרד העינה, ותמלא כדה ותעל.  יז וירץ העבד, לקראתה; ויאמר, הגמיאיני נא מעט-מים מכדך.  יח ותאמר, שתה אדוני; ותמהר, ותורד כדה על-ידה--ותשקהו.  יט ותכל, להשקותו; ותאמר, גם לגמליך אשאב, עד אם-כילו, לשתות.  כ ותמהר, ותער כדה אל-השוקת, ותרץ עוד אל-הבאר, לשאוב; ותשאב, לכל-גמליו.  כא והאיש משתאה, לה; מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו, אם-לא.  כב ויהי, כאשר כילו הגמלים לשתות, וייקח האיש נזם זהב, בקע משקלו--ושני צמידים על-ידיה, עשרה זהב משקלם.  כג ויאמר בת-מי את, הגידי נא לי; היש בית-אביך מקום לנו, ללין.  כד ותאמר אליו, בת-בתואל אנוכי--בן-מלכה, אשר ילדה לנחור.  כה ותאמר אליו, גם-תבן גם-מספוא רב עימנו--גם-מקום, ללון.  כו וייקוד האיש, וישתחו ליהוה.  כז ויאמר, ברוך יהוה אלוהי אדוני אברהם, אשר לא-עזב חסדו ואמיתו, מעם אדוני; אנוכי, בדרך נחני יהוה, בית, אחי אדוני.  כח ותרץ, הנערה, ותגד, לבית אימה--כדברים, האלה.  כט ולרבקה אח, ושמו לבן; וירץ לבן אל-האיש החוצה, אל-העין.  ל ויהי כראות את-הנזם, ואת-הצמידים על-ידי אחותו, וכשומעו את-דברי רבקה אחותו לאמור, כה-דיבר אליי האיש; ויבוא, אל-האיש, והנה עומד על-הגמלים, על-העין.  לא ויאמר, בוא ברוך יהוה; למה תעמוד, בחוץ, ואנוכי פיניתי הבית, ומקום לגמלים.  לב ויבוא האיש הביתה, ויפתח הגמלים; וייתן תבן ומספוא, לגמלים, ומים לרחוץ רגליו, ורגלי האנשים אשר איתו.  לג ויושם לפניו, לאכול, ויאמר לא אוכל, עד אם-דיברתי דבריי; ויאמר, דבר.  לד ויאמר:  עבד אברהם, אנוכי.  לה ויהוה בירך את-אדוני, מאוד--ויגדל; וייתן-לו צאן ובקר, וכסף וזהב, ועבדים ושפחות, וגמלים וחמורים.  לו ותלד שרה אשת אדוני בן, לאדוני, אחרי, זקנתה; וייתן-לו, את-כל-אשר-לו.  לז וישביעני אדוני, לאמור:  לא-תיקח אישה, לבני, מבנות הכנעני, אשר אנוכי יושב בארצו.  לח אם-לא אל-בית-אבי תלך, ואל-משפחתי; ולקחת אישה, לבני.  לט ואומר, אל-אדוני:  אוליי לא-תלך האישה, אחריי.  מ ויאמר, אליי:  יהוה אשר-התהלכתי לפניו, ישלח מלאכו איתך והצליח דרכך, ולקחת אישה לבני, ממשפחתי ומבית אבי.  מא אז תינקה מאלתי, כי תבוא אל-משפחתי; ואם-לא ייתנו לך, והיית נקי מאלתי.  מב ואבוא היום, אל-העין; ואומר, יהוה אלוהי אדוני אברהם, אם-ישך-נא מצליח דרכי, אשר אנוכי הולך עליה.  מג הנה אנוכי ניצב, על-עין המים; והיה העלמה, היוצאת לשאוב, ואמרתי אליה, השקיני-נא מעט-מים מכדך.  מד ואמרה אליי גם-אתה שתה, וגם לגמליך אשאב--היא האישה, אשר-הוכיח יהוה לבן-אדוני.  מה אני טרם אכלה לדבר אל-ליבי, והנה רבקה יוצאת וכדה על-שכמה, ותרד העינה, ותשאב; ואומר אליה, השקיני נא.  מו ותמהר, ותורד כדה מעליה, ותאמר שתה, וגם-גמליך אשקה; ואשת, וגם הגמלים השקתה.  מז ואשאל אותה, ואומר בת-מי את, ותאמר בת-בתואל בן-נחור, אשר ילדה-לו מלכה; ואשים הנזם על-אפה, והצמידים על-ידיה.  מח ואקוד ואשתחווה, ליהוה; ואברך, את-יהוה אלוהי אדוני אברהם, אשר הנחני בדרך אמת, לקחת את-בת-אחי אדוני לבנו.  מט ועתה אם-ישכם עושים חסד ואמת, את-אדוני--הגידו לי; ואם-לא--הגידו לי, ואפנה על-ימין או על-שמאל.  נ ויען לבן ובתואל ויאמרו, מיהוה יצא הדבר; לא נוכל דבר אליך, רע או-טוב.  נא הנה-רבקה לפניך, קח ולך; ותהי אישה לבן-אדוניך, כאשר דיבר יהוה.  נב ויהי, כאשר שמע עבד אברהם את-דבריהם; וישתחו ארצה, ליהוה.  נג ויוצא העבד כלי-כסף וכלי זהב, ובגדים, וייתן, לרבקה; ומגדנות--נתן לאחיה, ולאימה.  נד ויאכלו וישתו, הוא והאנשים אשר-עימו--וילינו; ויקומו בבוקר, ויאמר שלחוני לאדוני.  נה ויאמר אחיה ואימה, תשב הנערה איתנו ימים או עשור; אחר, תלך.  נו ויאמר אליהם אל-תאחרו אותי, ויהוה הצליח דרכי; שלחוני, ואלכה לאדוני.  נז ויאמרו, נקרא לנערה, ונשאלה, את-פיה.  נח ויקראו לרבקה ויאמרו אליה, התלכי עם-האיש הזה; ותאמר, אלך.  נט וישלחו את-רבקה אחותם, ואת-מינקתה, ואת-עבד אברהם, ואת-אנשיו.  ס ויברכו את-רבקה, ויאמרו לה--אחותנו, את היי לאלפי רבבה; ויירש זרעך, את שער שונאיו.  סא ותקם רבקה ונערותיה, ותרכבנה על-הגמלים, ותלכנה, אחרי האיש; וייקח העבד את-רבקה, וילך.  סב ויצחק בא מבוא, באר לחי רואי; והוא יושב, בארץ הנגב.  סג וייצא יצחק לשוח בשדה, לפנות ערב; ויישא עיניו וירא, והנה גמלים באים.  סד ותישא רבקה את-עיניה, ותרא את-יצחק; ותיפול, מעל הגמל.  סה ותאמר אל-העבד, מי-האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו, ויאמר העבד, הוא אדוני; ותיקח הצעיף, ותתכס.  סו ויספר העבד, ליצחק, את כל-הדברים, אשר עשה.  סז ויביאהא יצחק, האוהלה שרה אימו, וייקח את-רבקה ותהי-לו לאישה, ויאהבהא; ויינחם יצחק, אחרי אימו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?