תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק יא

א ויהי העם כמתאוננים, רע באוזני יהוה; וישמע יהוה, וייחר אפו, ותבער-בם אש יהוה, ותאכל בקצה המחנה.  ב ויצעק העם, אל-משה; ויתפלל משה אל-יהוה, ותשקע האש.  ג ויקרא שם-המקום ההוא, תבערה:  כי-בערה בם, אש יהוה.  ד והאספסוף אשר בקרבו, התאוו תאווה; וישובו ויבכו, גם בני ישראל, ויאמרו, מי יאכילנו בשר.  ה זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים.  ו ועתה נפשנו יבשה, אין כול--בלתי, אל-המן עינינו.  ז והמן, כזרע-גד הוא; ועינו, כעין הבדולח.  ח שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים, או דכו במדוכה, ובישלו בפרור, ועשו אותו עוגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן.  ט וברדת הטל על-המחנה, לילה, יירד המן, עליו.  י וישמע משה את-העם, בוכה למשפחותיו--איש, לפתח אוהלו; וייחר-אף יהוה מאוד, ובעיני משה רע.  יא ויאמר משה אל-יהוה, למה הרעות לעבדך, ולמה לא-מצאתי חן, בעיניך:  לשום, את-משא כל-העם הזה--עליי.  יב האנוכי הריתי, את כל-העם הזה--אם-אנוכי, ילדתיהו:  כי-תאמר אליי שאהו בחיקך, כאשר יישא האומן את-היונק, על האדמה, אשר נשבעת לאבותיו.  יג מאיין לי בשר, לתת לכל-העם הזה:  כי-יבכו עליי לאמור, תנה-לנו בשר ונאכלה.  יד לא-אוכל אנוכי לבדי, לשאת את-כל-העם הזה:  כי כבד, ממני.  טו ואם-ככה את-עושה לי, הורגני נא הרוג--אם-מצאתי חן, בעיניך; ואל-אראה, ברעתי.  {פ}

טז ויאמר יהוה אל-משה, אספה-לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת, כי-הם זקני העם ושוטריו; ולקחת אותם אל-אוהל מועד, והתייצבו שם עימך.  יז וירדתי, ודיברתי עימך שם, ואצלתי מן-הרוח אשר עליך, ושמתי עליהם; ונשאו איתך במשא העם, ולא-תישא אתה לבדך.  יח ואל-העם תאמר התקדשו למחר, ואכלתם בשר--כי בכיתם באוזני יהוה לאמור מי יאכילנו בשר, כי-טוב לנו במצריים; ונתן יהוה לכם בשר, ואכלתם.  יט לא יום אחד תאכלון, ולא יומיים; ולא חמישה ימים, ולא עשרה ימים, ולא, עשרים יום.  כ עד חודש ימים, עד אשר-ייצא מאפכם, והיה לכם, לזרה:  יען, כי-מאסתם את-יהוה אשר בקרבכם, ותבכו לפניו לאמור, למה זה יצאנו ממצריים.  כא ויאמר, משה, שש-מאות אלף רגלי, העם אשר אנוכי בקרבו; ואתה אמרת, בשר אתן להם, ואכלו, חודש ימים.  כב הצאן ובקר יישחט להם, ומצא להם; אם את-כל-דגי הים ייאסף להם, ומצא להם.  {פ}

כג ויאמר יהוה אל-משה, היד יהוה תקצר; עתה תראה היקרך דברי, אם-לא.  כד וייצא משה--וידבר אל-העם, את דברי יהוה; ויאסוף שבעים איש, מזקני העם, ויעמד אותם, סביבות האוהל.  כה ויירד יהוה בענן, וידבר אליו, ויאצל מן-הרוח אשר עליו, וייתן על-שבעים איש הזקנים; ויהי, כנוח עליהם הרוח, ויתנבאו, ולא יספו.  כו ויישארו שני-אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח, והמה בכתובים, ולא יצאו, האוהלה; ויתנבאו, במחנה.  כז וירץ הנער, ויגד למשה ויאמר:  אלדד ומידד, מתנבאים במחנה.  כח ויען יהושוע בן-נון, משרת משה מבחוריו--ויאמר:  אדוני משה, כלאם.  כט ויאמר לו משה, המקנא אתה לי; ומי ייתן כל-עם יהוה, נביאים--כי-ייתן יהוה את-רוחו, עליהם.  ל וייאסף משה, אל-המחנה--הוא, וזקני ישראל.  לא ורוח נסע מאת יהוה, ויגז שלווים מן-הים, וייטוש על-המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה, סביבות המחנה--וכאמתיים, על-פני הארץ.  לב ויקם העם כל-היום ההוא וכל-הלילה וכול יום המוחרת, ויאספו את-השליו--הממעיט, אסף עשרה חומרים; וישטחו להם שטוח, סביבות המחנה.  לג הבשר, עודנו בין שיניהם--טרם, ייכרת; ואף יהוה, חרה בעם, ויך יהוה בעם, מכה רבה מאוד.  לד ויקרא את-שם-המקום ההוא, קברות התאווה:  כי-שם, קברו, את-העם, המתאווים.  לה מקברות התאווה נסעו העם, חצרות; ויהיו, בחצרות.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?