תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק יג

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב שלח-לך אנשים, ויתורו את-ארץ כנען, אשר-אני נותן, לבני ישראל:  איש אחד איש אחד למטה אבותיו, תשלחו--כול, נשיא בהם.  ג וישלח אותם משה ממדבר פארן, על-פי יהוה:  כולם אנשים, ראשי בני-ישראל המה.  ד ואלה, שמותם:  למטה ראובן, שמוע בן-זכור.  ה למטה שמעון, שפט בן-חורי.  ו למטה יהודה, כלב בן-יפונה.  ז למטה יששכר, יגאל בן-יוסף.  ח למטה אפריים, הושע בן-נון.  ט למטה בנימין, פלטי בן-רפוא.  י למטה זבולון, גדיאל בן-סודי.  יא למטה יוסף, למטה מנשה--גדי, בן-סוסי.  יב למטה דן, עמיאל בן-גמלי.  יג למטה אשר, סתור בן-מיכאל.  יד למטה נפתלי, נחבי בן-וופסי.  טו למטה גד, גאואל בן-מכי.  טז אלה שמות האנשים, אשר-שלח משה לתור את-הארץ; ויקרא משה להושע בן-נון, יהושוע.  יז וישלח אותם משה, לתור את-ארץ כנען; ויאמר אליהם, עלו זה בנגב, ועליתם, את-ההר.  יח וראיתם את-הארץ, מה-היא; ואת-העם, היושב עליה--החזק הוא הרפה, המעט הוא אם-רב.  יט ומה הארץ, אשר-הוא יושב בה--הטובה היא, אם-רעה; ומה הערים, אשר-הוא יושב בהנה--הבמחנים, אם במבצרים.  כ ומה הארץ השמנה היא אם-רזה, היש-בה עץ אם-אין, והתחזקתם, ולקחתם מפרי הארץ; והימים--ימי, ביכורי ענבים.  כא ויעלו, ויתורו את-הארץ, ממדבר-צין עד-רחוב, לבוא חמת.  כב ויעלו בנגב, ויבוא עד-חברון, ושם אחימן ששיי ותלמיי, ילידי הענק; וחברון, שבע שנים נבנתה, לפני, צוען מצריים.  כג ויבואו עד-נחל אשכול, ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, ויישאוהו במוט, בשניים; ומן-הרימונים, ומן-התאנים.  כד למקום ההוא, קרא נחל אשכול, על אודות האשכול, אשר-כרתו משם בני ישראל.  כה וישובו, מתור הארץ, מקץ, ארבעים יום.  כו וילכו ויבואו אל-משה ואל-אהרון ואל-כל-עדת בני-ישראל, אל-מדבר פארן--קדשה; וישיבו אותם דבר ואת-כל-העדה, ויראום את-פרי הארץ.  כז ויספרו-לו, ויאמרו, באנו, אל-הארץ אשר שלחתנו; וגם זבת חלב ודבש, היא--וזה-פרייה.  כח אפס כי-עז העם, היושב בארץ; והערים, בצורות גדולות מאוד, וגם-ילידי הענק, ראינו שם.  כט עמלק יושב, בארץ הנגב; והחיתי והיבוסי והאמורי, יושב בהר, והכנעני יושב על-הים, ועל יד הירדן.  ל ויהס כלב את-העם, אל-משה; ויאמר, עלה נעלה וירשנו אותה--כי-יכול נוכל, לה.  לא והאנשים אשר-עלו עימו, אמרו, לא נוכל, לעלות אל-העם:  כי-חזק הוא, ממנו.  לב ויוציאו דיבת הארץ, אשר תרו אותה, אל-בני ישראל, לאמור:  הארץ אשר עברנו בה לתור אותה, ארץ אוכלת יושביה היא, וכל-העם אשר-ראינו בתוכה, אנשי מידות.  לג ושם ראינו, את-הנפילים בני ענק--מן-הנפילים; ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?