תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק טו

א ויאמר שמואל, אל-שאול, אותי שלח יהוה למשוחך למלך, על-עמו על-ישראל; ועתה שמע, לקול דברי יהוה.  {ס}

ב כה אמר, יהוה צבאות, פקדתי, את אשר-עשה עמלק לישראל--אשר-שם לו בדרך, בעלותו ממצריים.  ג עתה לך והכית את-עמלק, והחרמתם את-כל-אשר-לו, ולא תחמול, עליו; והמתה מאיש עד-אישה, מעולל ועד-יונק, משור ועד-שה, מגמל ועד-חמור.  {ס}

ד וישמע שאול, את-העם, ויפקדם בטלאים, מאתיים אלף רגלי; ועשרת אלפים, את-איש יהודה.  ה ויבוא שאול, עד-עיר עמלק; וירב, בנחל.  ו ויאמר שאול אל-הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי, פן-אוסיפך עימו, ואתה עשית חסד עם-כל-בני ישראל, בעלותם ממצריים; ויסר קיני, מתוך עמלק.  ז ויך שאול, את-עמלק, מחווילה בואכה שור, אשר על-פני מצריים.  ח ויתפוש את-אגג מלך-עמלק, חי; ואת-כל-העם, החרים לפי-חרב.  ט ויחמול שאול והעם על-אגג, ועל-מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל-הכרים ועל-כל-הטוב, ולא אבו, החרימם; וכל-המלאכה נמבזה ונמס, אותה החרימו.  {פ}

י ויהי, דבר-יהוה, אל-שמואל, לאמור.  יא ניחמתי, כי-המלכתי את-שאול למלך--כי-שב מאחריי, ואת-דבריי לא הקים; וייחר, לשמואל, ויזעק אל-יהוה, כל-הלילה.  יב וישכם שמואל לקראת שאול, בבוקר; ויוגד לשמואל לאמור, בא-שאול הכרמלה והנה מציב לו יד, וייסוב ויעבור, ויירד הגלגל.  יג ויבוא שמואל, אל-שאול; ויאמר לו שאול, ברוך אתה ליהוה--הקימותי, את-דבר יהוה.  יד ויאמר שמואל, ומה קול-הצאן הזה באוזניי, וקול הבקר, אשר אנוכי שומע.  טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על-מיטב הצאן והבקר, למען זבוח, ליהוה אלוהיך; ואת-היותר, החרמנו.  {פ}

טז ויאמר שמואל, אל-שאול, הרף ואגידה לך, את אשר דיבר יהוה אליי הלילה; ויאמר לו, דבר.  {ס}

יז ויאמר שמואל--הלוא אם-קטון אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה; וימשחך יהוה למלך, על-ישראל.  יח וישלחך יהוה, בדרך; ויאמר, לך והחרמת את-החטאים את-עמלק, ונלחמת בו, עד כלותם אותם.  יט ולמה לא-שמעת, בקול יהוה; ותעט, אל-השלל, ותעש הרע, בעיני יהוה.  {ס}

כ ויאמר שאול אל-שמואל, אשר שמעתי בקול יהוה, ואלך, בדרך אשר-שלחני יהוה; ואביא, את-אגג מלך עמלק, ואת-עמלק, החרמתי.  כא וייקח העם מהשלל צאן ובקר, ראשית החרם, לזבוח ליהוה אלוהיך, בגלגל.  {ס}

כב ויאמר שמואל, החפץ ליהוה בעולות וזבחים, כשמוע, בקול יהוה:  הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים.  כג כי חטאת-קסם מרי, ואוון ותרפים הפצר:  יען, מאסת את-דבר יהוה, וימאסך, ממלך.  {ס}

כד ויאמר שאול אל-שמואל חטאתי, כי-עברתי את-פי-יהוה ואת-דבריך:  כי יראתי את-העם, ואשמע בקולם.  כה ועתה, שא נא את-חטאתי; ושוב עימי, ואשתחווה ליהוה.  כו ויאמר שמואל אל-שאול, לא אשוב עימך:  כי מאסת, את-דבר יהוה, וימאסך יהוה, מהיות מלך על-ישראל.  {ס}

כז וייסוב שמואל, ללכת; ויחזק בכנף-מעילו, וייקרע.  {ס}

כח ויאמר אליו, שמואל, קרע יהוה את-ממלכות ישראל מעליך, היום; ונתנה, לריעך הטוב ממך.  {ס}

כט וגם נצח ישראל, לא ישקר ולא יינחם:  כי לא אדם הוא, להינחם.  ל ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני-עמי, ונגד ישראל; ושוב עימי, והשתחוויתי ליהוה אלוהיך.  לא וישב שמואל, אחרי שאול; וישתחו שאול, ליהוה.  {ס}

לב ויאמר שמואל, הגישו אליי את-אגג מלך עמלק, וילך אליו, אגג מעדנות; ויאמר אגג, אכן סר מר-המוות.  {ס}

לג ויאמר שמואל--כאשר שיכלה נשים חרבך, כן-תשכל מנשים אימך; וישסף שמואל את-אגג לפני יהוה, בגלגל.  {ס}

לד וילך שמואל, הרמתה; ושאול עלה אל-ביתו, גבעת שאול.  לה ולא-יסף שמואל לראות את-שאול, עד-יום מותו, כי-התאבל שמואל, אל-שאול; ויהוה ניחם, כי-המליך את-שאול על-ישראל.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?