תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק יח

א ויהי, ככלותו לדבר אל-שאול, ונפש יהונתן, נקשרה בנפש דויד; ויאהבהו יהונתן, כנפשו.  ב וייקחהו שאול, ביום ההוא; ולא נתנו, לשוב בית אביו.  ג ויכרות יהונתן ודויד, ברית, באהבתו אותו, כנפשו.  ד ויתפשט יהונתן, את-המעיל אשר עליו, וייתנהו, לדויד; ומדיו, ועד-חרבו ועד-קשתו ועד-חגורו.  ה וייצא דויד בכול אשר ישלחנו שאול, ישכיל, וישימהו שאול, על אנשי המלחמה; וייטב, בעיני כל-העם, וגם, בעיני עבדי שאול.  {פ}

ו ויהי בבואם, בשוב דויד מהכות את-הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשיר והמחולות, לקראת שאול המלך--בתופים בשמחה, ובשלישים.  ז ותענינה הנשים המשחקות, ותאמרנה:  הכה שאול באלפיו, ודויד ברבבותיו.  ח וייחר לשאול מאוד, ויירע בעיניו הדבר הזה, ויאמר נתנו לדויד רבבות, ולי נתנו האלפים; ועוד לו, אך המלוכה.  ט ויהי שאול, עוין את-דויד, מהיום ההוא, והלאה.  {ס}

י ויהי ממוחרת, ותצלח רוח אלוהים רעה אל-שאול ויתנבא בתוך-הבית, ודויד מנגן בידו, כיום ביום; והחנית, ביד-שאול.  יא ויטל שאול, את-החנית, ויאמר, אכה בדויד ובקיר; וייסוב דויד מפניו, פעמיים.  יב ויירא שאול, מלפני דויד:  כי-היה יהוה עימו, ומעם שאול סר.  יג ויסירהו שאול מעימו, וישימהו לו שר-אלף; וייצא ויבוא, לפני העם.  {ס}

יד ויהי דויד לכל-דרכיו, משכיל; ויהוה, עימו.  טו וירא שאול, אשר-הוא משכיל מאוד; ויגר, מפניו.  טז וכל-ישראל ויהודה, אוהב את-דויד:  כי-הוא יוצא ובא, לפניהם.  {פ}

יז ויאמר שאול אל-דויד, הנה בתי הגדולה מרב אותה אתן-לך לאישה--אך היה-לי לבן-חיל, והילחם מלחמות יהוה; ושאול אמר, אל-תהי ידי בו, ותהי-בו, יד-פלשתים.  {ס}

יח ויאמר דויד אל-שאול, מי אנוכי ומי חיי, משפחת אבי, בישראל--כי-אהיה חתן, למלך.  יט ויהי, בעת תת את-מרב בת-שאול--לדויד; והיא ניתנה לעדריאל המחולתי, לאישה.  כ ותאהב מיכל בת-שאול, את-דויד; ויגידו לשאול, ויישר הדבר בעיניו.  כא ויאמר שאול אתננה לו, ותהי-לו למוקש, ותהי-בו, יד-פלשתים; ויאמר שאול אל-דויד, בשתיים תתחתן בי היום.  כב ויצו שאול את-עבדיו, דברו אל-דויד בלט לאמור, הנה חפץ בך המלך, וכל-עבדיו אהבוך; ועתה, התחתן במלך.  כג וידברו עבדי שאול, באוזני דויד, את-הדברים, האלה; ויאמר דויד, הנקלה בעיניכם התחתן במלך, ואנוכי, איש-רש ונקלה.  כד ויגידו עבדי שאול, לו--לאמור:  כדברים האלה, דיבר דויד.  כה ויאמר שאול כה-תאמרו לדויד, אין-חפץ למלך במוהר, כי במאה עורלות פלשתים, להינקם באויבי המלך; ושאול חשב, להפיל את-דויד ביד-פלשתים.  כו ויגידו עבדיו לדויד, את-הדברים האלה, ויישר הדבר בעיני דויד, להתחתן במלך; ולא מלאו, הימים.  כז ויקם דויד וילך הוא ואנשיו, ויך בפלשתים מאתיים איש, ויבא דויד את-עורלותיהם, וימלאום למלך להתחתן במלך; וייתן-לו שאול את-מיכל בתו, לאישה.  {ס}

כח וירא שאול ויידע, כי יהוה עם-דויד; ומיכל בת-שאול, אהבתהו.  כט ויוסף שאול, לירוא מפני דויד--עוד; ויהי שאול אויב את-דויד, כל-הימים.  {פ}

ל וייצאו, שרי פלשתים; ויהי מדי צאתם, שכל דויד מכול עבדי שאול, וייקר שמו, מאוד.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?