תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל ב פרק כד

א ויוסף, אף-יהוה, לחרות, בישראל; ויסת את-דויד בהם לאמור, לך מנה את-ישראל ואת-יהודה.  ב ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-איתו, שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע, ופקדו, את-העם; וידעתי, את מספר העם.  {ס}

ג ויאמר יואב אל-המלך, ויוסף יהוה אלוהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים, ועיני אדוני-המלך, רואות; ואדוני המלך, למה חפץ בדבר הזה.  ד ויחזק דבר-המלך אל-יואב, ועל שרי החיל; וייצא יואב ושרי החיל, לפני המלך, לפקוד את-העם, את-ישראל.  ה ויעברו, את-הירדן; ויחנו בערוער, ימין העיר אשר בתוך-הנחל הגד--ואל-יעזר.  ו ויבואו, הגלעדה, ואל-ארץ תחתים, חודשי; ויבואו דנה יען, וסביב אל-צידון.  ז ויבואו, מבצר-צור, וכל-ערי החיווי, והכנעני; וייצאו אל-נגב יהודה, באר שבע.  ח וישוטו, בכל-הארץ; ויבואו מקצה תשעה חודשים, ועשרים יום--ירושלים.  ט וייתן יואב את-מספר מפקד-העם, אל-המלך; ותהי ישראל שמונה מאות אלף איש-חיל, שולף חרב, ואיש יהודה, חמש-מאות אלף איש.  י ויך לב-דויד אותו, אחרי-כן ספר את-העם;  {פ}
 
ויאמר דויד אל-יהוה, חטאתי מאוד אשר עשיתי, ועתה יהוה העבר-נא את-עוון עבדך, כי נסכלתי מאוד.  יא ויקם דויד, בבוקר;  {פ}
 
ודבר-יהוה, היה אל-גד הנביא, חוזה דויד, לאמור.  יב הלוך ודיברת אל-דויד, כה אמר יהוה--שלוש, אנוכי נוטל עליך:  בחר-לך אחת-מהם, ואעשה-לך.  יג ויבוא-גד אל-דויד, ויגד-לו; ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם-שלושה חודשים נוסך לפני-צריך והוא רודפך, ואם-היות שלושת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה, מה-אשיב שולחי דבר.  {ס}

יד ויאמר דויד אל-גד, צר-לי מאוד; ניפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמיו, וביד-אדם אל-אפולה.  טו וייתן יהוה דבר בישראל, מהבוקר ועד-עת מועד; וימת מן-העם, מדן ועד-באר שבע, שבעים אלף, איש.  טז וישלח ידו המלאך ירושלים, לשחתה, ויינחם יהוה אל-הרעה, ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה היה, עם-גורן הארוונה היבוסי.  {ס}

יז ויאמר דויד אל-יהוה בראותו את-המלאך המכה בעם, ויאמר הנה אנוכי חטאתי ואנוכי העוויתי, ואלה הצאן, מה עשו:  תהי נא ידך בי, ובבית אבי.  {פ}

יח ויבוא-גד אל-דויד, ביום ההוא; ויאמר לו, עלה הקם ליהוה מזבח, בגורן, ארוונה היבוסי.  יט ויעל דויד כדבר-גד, כאשר ציווה יהוה.  כ וישקף ארוונה, וירא את-המלך ואת-עבדיו, עוברים, עליו; וייצא ארוונה, וישתחו למלך אפיו ארצה.  כא ויאמר ארוונה, מדוע בא אדוני-המלך אל-עבדו; ויאמר דויד לקנות מעימך את-הגורן, לבנות מזבח ליהוה, ותיעצר המגפה, מעל העם.  כב ויאמר ארוונה אל-דויד, ייקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה הבקר לעולה, והמוריגים וכלי הבקר לעצים.  כג הכול, נתן ארוונה המלך--למלך;  {ס}  ויאמר ארוונה אל-המלך, יהוה אלוהיך ירצך.  כד ויאמר המלך אל-ארוונה, לא כי-קנה אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה ליהוה אלוהיי, עולות חינם; וייקן דויד את-הגורן ואת-הבקר, בכסף שקלים חמישים.  כה וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; וייעתר יהוה לארץ, ותיעצר המגפה מעל ישראל.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?