תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק י

א                  משלי, שלמה:
בן חכם, ישמח-אב;    ובן כסיל, תוגת אימו.
ב  לא-יועילו, אוצרות רשע;    וצדקה, תציל ממוות.
ג  לא-ירעיב יהוה, נפש צדיק;    והוות רשעים יהדוף.
ד  ראש--עושה כף-רמייה;    ויד חרוצים תעשיר.
ה  אוגר בקיץ, בן משכיל;    נרדם בקציר, בן מביש.
ו  ברכות, לראש צדיק;    ופי רשעים, יכסה חמס.
ז  זכר צדיק, לברכה;    ושם רשעים ירקב.
ח  חכם-לב, ייקח מצוות;    ואוויל שפתיים, יילבט.
ט  הולך בתום, ילך בטח;    ומעקש דרכיו, ייוודע.
י  קורץ עין, ייתן עצבת;    ואוויל שפתיים, יילבט.
יא  מקור חיים, פי צדיק;    ופי רשעים, יכסה חמס.
יב  שנאה, תעורר מדנים;    ועל כל-פשעים, תכסה אהבה.
יג  בשפתי נבון, תימצא חכמה;    ושבט, לגו חסר-לב.
יד  חכמים יצפנו-דעת;    ופי-אוויל, מחיתה קרובה.
טו  הון עשיר, קרית עוזו;    מחיתת דלים רישם.
טז  פעולת צדיק לחיים;    תבואת רשע לחטאת.
יז  אורח לחיים, שומר מוסר;    ועוזב תוכחת מתעה.
יח  מכסה שנאה, שפתי-שקר;    ומוציא דיבה, הוא כסיל.
יט  ברוב דברים, לא יחדל-פשע;    וחושך שפתיו משכיל.
כ  כסף נבחר, לשון צדיק;    לב רשעים כמעט.
כא  שפתי צדיק, ירעו רבים;    ואווילים, בחסר-לב ימותו.
כב  ברכת יהוה, היא תעשיר;    ולא-יוסיף עצב עימה.
כג  כשחוק לכסיל, עשות זימה;    וחכמה, לאיש תבונה.
כד  מגורת רשע, היא תבואנו;    ותאוות צדיקים ייתן.
כה  כעבור סופה, ואין רשע;    וצדיק, יסוד עולם.
כו  כחומץ, לשיניים--וכעשן לעיניים:    כן העצל, לשולחיו.
כז  יראת יהוה, תוסיף ימים;    ושנות רשעים תקצורנה.
כח  תוחלת צדיקים שמחה;    ותקוות רשעים תאבד.
כט  מעוז לתום, דרך יהוה;    ומחיתה, לפועלי אוון.
ל  צדיק, לעולם בל-יימוט;    ורשעים, לא ישכנו-ארץ.
לא  פי-צדיק, ינוב חכמה;    ולשון תהפוכות, תיכרת.
לב  שפתי צדיק, יידעון רצון;    ופי רשעים, תהפוכות.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?