תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק טו

א  מענה-רך, ישיב חמה;    ודבר-עצב, יעלה-אף.
ב  לשון חכמים, תיטיב דעת;    ופי כסילים, יביע איוולת.
ג  בכל-מקום, עיני יהוה;    צופות, רעים וטובים.
ד  מרפא לשון, עץ חיים;    וסלף בה, שבר ברוח.
ה  אוויל--ינאץ, מוסר אביו;    ושומר תוכחת יערים.
ו  בית צדיק, חוסן רב;    ובתבואת רשע נעכרת.
ז  שפתי חכמים, יזרו דעת;    ולב כסילים לא-כן.
ח  זבח רשעים, תועבת יהוה;    ותפילת ישרים רצונו.
ט  תועבת יהוה, דרך רשע;    ומרדף צדקה יאהב.
י  מוסר רע, לעוזב אורח;    שונא תוכחת ימות.
יא  שאול ואבדון, נגד יהוה;    אף, כי-ליבות בני-אדם.
יב  לא יאהב-לץ, הוכח לו;    אל-חכמים, לא ילך.
יג  לב שמח, ייטיב פנים;    ובעצבת-לב, רוח נכאה.
יד  לב נבון, יבקש-דעת;    ופי כסילים, ירעה איוולת.
טו  כל-ימי עני רעים;    וטוב-לב, משתה תמיד.
טז  טוב-מעט, ביראת יהוה--    מאוצר רב, ומהומה בו.
יז  טוב ארוחת ירק, ואהבה-שם--    משור אבוס, ושנאה-בו.
יח  איש חמה, יגרה מדון;    וארך אפיים, ישקיט ריב.
יט  דרך עצל, כמשוכת חדק;    ואורח ישרים סלולה.
כ  בן חכם, ישמח-אב;    וכסיל אדם, בוזה אימו.
כא  איוולת, שמחה לחסר-לב;    ואיש תבונה, יישר-לכת.
כב  הפר מחשבות, באין סוד;    וברוב יועצים תקום.
כג  שמחה לאיש, במענה-פיו;    ודבר בעיתו מה-טוב.
כד  אורח חיים, למעלה למשכיל--    למען סור, משאול מטה.
כה  בית גאים, ייסח יהוה;    ויצב, גבול אלמנה.
כו  תועבת יהוה, מחשבות רע;    וטהורים, אמרי-נועם.
כז  עוכר ביתו, בוצע בצע;    ושונא מתנות יחיה.
כח  לב צדיק, יהגה לענות;    ופי רשעים, יביע רעות.
כט  רחוק יהוה, מרשעים;    ותפילת צדיקים ישמע.
ל  מאור-עיניים, ישמח-לב;    שמועה טובה, תדשן-עצם.
לא  אוזן--שומעת, תוכחת חיים:    בקרב חכמים תלין.
לב  פורע מוסר, מואס נפשו;    ושומע תוכחת, קונה לב.
לג  יראת יהוה, מוסר חכמה;    ולפני כבוד ענווה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


יש לך שאלה או הערה?