תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק טז

א שלחו-כר מושל-ארץ, מסלע מדברה, אל-הר, בת-ציון.  ב והיה כעוף-נודד, קן משולח--תהיינה בנות מואב, מעברות לארנון.  ג הביאי עצה עשו פלילה, שיתי כליל צילך בתוך צוהריים; סתרי, נידחים--נודד, אל-תגלי.  ד יגורו בך נידחיי, מואב הוי-סתר למו מפני שודד:  כי-אפס המץ כלה שוד, תמו רומס מן-הארץ.  {ס}

ה והוכן בחסד כיסא, וישב עליו באמת באוהל דויד; שופט ודורש משפט, ומהיר צדק.  ו שמענו גאון-מואב, גא מאוד:  גאוותו וגאונו ועברתו, לא-כן בדיו.  ז לכן, ייליל מואב למואב--כולו ייליל:  לאשישי קיר-חרשת תהגו, אך-נכאים.  ח כי שדמות חשבון אומלל גפן שבמה, בעלי גויים הלמו שרוקיה--עד-יעזר נגעו, תעו מדבר; שלוחותיה, ניטשו עברו ים.  ט על-כן אבכה בבכי יעזר, גפן שבמה, אריווך דמעתי, חשבון ואלעלה:  כי על-קיצך ועל-קצירך, הידד נפל.  י ונאסף שמחה וגיל מן-הכרמל, ובכרמים לא-ירונן לא ירועע; יין, ביקבים לא-ידרוך הדורך--הידד השבתי.  יא על-כן מעיי למואב, ככינור יהמו; וקרבי, לקיר חרש.  יב והיה כי-נראה כי-נלאה מואב, על-הבמה; ובא אל-מקדשו להתפלל, ולא יוכל.  {ס}

יג זה הדבר, אשר דיבר יהוה אל-מואב--מאז.  יד ועתה, דיבר יהוה לאמור, בשלוש שנים כשני שכיר, ונקלה כבוד מואב בכול ההמון הרב; ושאר מעט מזער, לא כביר.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?