תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק סו

א כה, אמר יהוה, השמיים כיסאי, והארץ הדום רגליי; אי-זה בית אשר תבנו-לי, ואי-זה מקום מנוחתי.  ב ואת-כל-אלה ידי עשתה, ויהיו כל-אלה נאום-יהוה; ואל-זה אביט--אל-עני ונכה-רוח, וחרד על-דברי.  ג שוחט השור מכה-איש, זובח השה עורף כלב, מעלה מנחה דם-חזיר, מזכיר לבונה מברך אוון--גם-המה, בחרו בדרכיהם, ובשיקוציהם, נפשם חפצה.  ד גם-אני אבחר בתעלוליהם, ומגורותם אביא להם--יען קראתי ואין עונה, דיברתי ולא שמעו; ויעשו הרע בעיניי, ובאשר לא-חפצתי בחרו.  {ס}

ה שמעו, דבר-יהוה, החרדים, אל-דברו; אמרו אחיכם שונאיכם מנדיכם, למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם, והם יבושו.  ו קול שאון מעיר, קול מהיכל; קול יהוה, משלם גמול לאויביו.  ז בטרם תחיל, ילדה; בטרם יבוא חבל לה, והמליטה זכר.  ח מי-שמע כזאת, מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד, אם-ייוולד גוי פעם אחת:  כי-חלה גם-ילדה ציון, את-בניה.  ט האני אשביר ולא אוליד, יאמר יהוה; אם-אני המוליד ועצרתי, אמר אלוהייך.  {ס}

י שמחו את-ירושלים וגילו בה, כל-אוהביה; שישו איתה משוש, כל-המתאבלים עליה.  יא למען תינקו ושבעתם, משוד תנחומיה; למען תמוצו והתענגתם, מזיז כבודה.  {ס}

יב כי-כה אמר יהוה, הנני נוטה-אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים--וינקתם; על-צד, תינשאו, ועל-ברכיים, תשועשעו.  יג כאיש, אשר אימו תנחמנו--כן אנוכי אנחמכם, ובירושלים תנוחמו.  יד וראיתם ושש ליבכם, ועצמותיכם כדשא תפרחנה; ונודעה יד-יהוה את-עבדיו, וזעם את-אויביו.  {ס}

טו כי-הנה יהוה באש יבוא, וכסופה מרכבותיו--להשיב בחמה אפו, וגערתו בלהבי-אש.  טז כי באש יהוה נשפט, ובחרבו את-כל-בשר; ורבו, חללי יהוה.  יז המתקדשים והמיטהרים אל-הגנות, אחר אחת בתווך, אוכלי בשר החזיר, והשקץ והעכבר--יחדיו יסופו, נאום-יהוה.  יח ואנוכי, מעשיהם ומחשבותיהם--באה, לקבץ את-כל-הגויים והלשונות; ובאו, וראו את-כבודי.  יט ושמתי בהם אות, ושילחתי מהם פליטים אל-הגויים תרשיש פול ולוד מושכי קשת--תובל ויוון:  האיים הרחוקים, אשר לא-שמעו את-שמעי ולא-ראו את-כבודי--והגידו את-כבודי, בגויים.  כ והביאו את-כל-אחיכם מכל-הגויים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות, על הר קודשי ירושלים--אמר יהוה:  כאשר יביאו בני ישראל את-המנחה בכלי טהור, בית יהוה.  כא וגם-מהם אקח לכוהנים ללויים, אמר יהוה.  כב כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, עומדים לפניי--נאום-יהוה:  כן יעמוד זרעכם, ושמכם.  כג והיה, מדי-חודש בחודשו, ומדי שבת, בשבתו; יבוא כל-בשר להשתחוות לפניי, אמר יהוה.  כד ויצאו וראו--בפגרי האנשים, הפושעים בי:  כי תולעתם לא תמות, ואישם לא תכבה, והיו דיראון, לכל-בשר.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?