תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק כב

א כה אמר יהוה, רד בית-מלך יהודה; ודיברת שם, את-הדבר הזה.  ב ואמרת, שמע דבר-יהוה, מלך יהודה, היושב על-כיסא דויד:  אתה ועבדיך ועמך, הבאים בשערים האלה.  ג כה אמר יהוה, עשו משפט וצדקה, והצילו גזול, מיד עשוק; וגר יתום ואלמנה אל-תונו, אל-תחמוסו, ודם נקי, אל-תשפכו במקום הזה.  ד כי אם-עשה תעשו, את-הדבר הזה--ובאו בשערי הבית הזה מלכים יושבים לדויד על-כיסאו, רוכבים ברכב ובסוסים, הוא ועבדיו, ועמו.  ה ואם לא תשמעו, את-הדברים האלה--בי נשבעתי נאום-יהוה, כי-לחורבה יהיה הבית הזה.  {פ}

ו כי-כה אמר יהוה, על-בית מלך יהודה, גלעד אתה לי, ראש הלבנון; אם-לא אשיתך מדבר, ערים לא נושבו.  ז וקידשתי עליך משחיתים, איש וכליו; וכרתו מבחר ארזיך, והפילו על-האש.  ח ועברו גויים רבים, על העיר הזאת; ואמרו, איש אל-ריעהו, על-מה עשה יהוה ככה, לעיר הגדולה הזאת.  ט ואמרו--על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלוהיהם; וישתחוו לאלוהים אחרים, ויעבדום.  {ס}

י אל-תבכו למת, ואל-תנודו לו; בכו בכה, להולך--כי לא ישוב עוד, וראה את-ארץ מולדתו.  יא כי כה אמר-יהוה אל-שלום בן-יאשייהו מלך יהודה, המולך תחת יאשייהו אביו, אשר יצא, מן-המקום הזה:  לא-ישוב שם, עוד.  יב כי, במקום אשר-הגלו אותו--שם ימות; ואת-הארץ הזאת, לא-יראה עוד.  {ס}

יג הוי בונה ביתו בלא-צדק, ועלייותיו בלא משפט; בריעהו יעבוד חינם, ופועלו לא ייתן-לו.  יד האומר, אבנה-לי בית מידות, ועלייות, מרווחים; וקרע לו, חלוניי, וספון בארז, ומשוח בששר.  טו התמלוך, כי אתה מתחרה בארז; אביך הלוא אכל ושתה, ועשה משפט וצדקה--אז, טוב לו.  טז דן דין-עני ואביון, אז טוב; הלוא-היא הדעת אותי, נאום-יהוה.  יז כי אין עיניך וליבך, כי אם-על-בצעך; ועל דם-הנקי לשפוך, ועל-העושק ועל-המרוצה לעשות.  {ס}

יח לכן כה-אמר יהוה, אל-יהויקים בן-יאשייהו מלך יהודה, לא-יספדו לו, הוי אחי והוי אחות; לא-יספדו לו, הוי אדון והוי הודו.  יט קבורת חמור, ייקבר; סחוב והשלך, מהלאה לשערי ירושלים.  {ס}

כ עלי הלבנון וצעקי, ובבשן תני קולך; וצעקי, מעברים, כי נשברו, כל-מאהבייך.  כא דיברתי אלייך בשלוותייך, אמרת לא אשמע; זה דרכך מנעורייך, כי לא-שמעת בקולי.  כב כל-רועייך תרעה-רוח, ומאהבייך בשבי ילכו:  כי אז תבושי ונכלמת, מכול רעתך.  כג יושבת בלבנון, מקוננת בארזים:  מה-ניחנת בבוא-לך חבלים, חיל כיולדה.  כד חי-אני, נאום-יהוה, כי אם-יהיה כוניהו בן-יהויקים מלך יהודה, חותם על-יד ימיני:  כי משם, אתקנך.  כה ונתתיך, ביד מבקשי נפשך, וביד אשר-אתה יגור, מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך-בבל, וביד הכשדים.  כו והטלתי אותך, ואת-אימך אשר ילדתך, על הארץ אחרת, אשר לא-יולדתם שם; ושם, תמותו.  כז ועל-הארץ, אשר-הם מנשאים את-נפשם--לשוב שם:  שמה, לא ישובו.  {פ}

כח העצב נבזה נפוץ, האיש הזה כוניהו, אם-כלי, אין חפץ בו; מדוע הוטלו, הוא וזרעו, והושלכו, על-הארץ אשר לא-ידעו.  כט ארץ ארץ, ארץ--שמעי, דבר-יהוה.  ל כה אמר יהוה, כתבו את-האיש הזה ערירי--גבר, לא-יצלח בימיו:  כי לא יצלח מזרעו, איש יושב על-כיסא דויד, ומושל עוד, ביהודה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?