תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


ירמיהו פרק ל

א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמור.  ב כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, לאמור:  כתוב-לך, את כל-הדברים אשר-דיברתי אליך--אל-ספר.  ג כי הנה ימים באים, נאום-יהוה, ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה, אמר יהוה; והשיבותים, אל-הארץ אשר-נתתי לאבותם--וירשוה.  {פ}

ד ואלה הדברים, אשר דיבר יהוה אל-ישראל--ואל-יהודה.  ה כי-כה אמר יהוה, קול חרדה שמענו--פחד, ואין שלום.  ו שאלו-נא וראו, אם-יולד זכר:  מדוע ראיתי כל-גבר ידיו על-חלציו, כיולדה, ונהפכו כל-פנים, ליירקון.  ז הוי, כי גדול היום ההוא--מאיין כמוהו; ועת-צרה היא ליעקוב, וממנה ייוושע.  ח והיה ביום ההוא נאום יהוה צבאות, אשבור עולו מעל צווארך, ומוסרותיך, אנתק; ולא-יעבדו-בו עוד, זרים.  ט ועבדו, את יהוה אלוהיהם, ואת דויד מלכם, אשר אקים להם.  {ס}

י ואתה אל-תירא עבדי יעקוב נאום-יהוה, ואל-תיחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק, ואת-זרעך מארץ שביים; ושב יעקוב ושקט ושאנן, ואין מחריד.  יא כי-איתך אני נאום-יהוה, להושיעך:  כי אעשה כלה בכל-הגויים אשר הפיצותיך שם, אך אותך לא-אעשה כלה, וייסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך.  {פ}

יב כי כה אמר יהוה, אנוש לשברך--נחלה, מכתך.  יג אין-דן דינך, למזור; רפואות תעלה, אין לך.  יד כל-מאהבייך שכחוך, אותך לא ידרושו:  כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי--על רוב עוונך, עצמו חטאותייך.  טו מה-תזעק על-שברך, אנוש מכאובך:  על רוב עוונך, עצמו חטאותייך--עשיתי אלה, לך.  טז לכן כל-אוכלייך, ייאכלו, וכל-צרייך כולם, בשבי ילכו; והיו שואסייך למשיסה, וכל-בוזזייך אתן לבז.  יז כי אעלה ארוכה לך וממכותייך ארפאך, נאום-יהוה:  כי נידחה, קראו לך--ציון היא, דורש אין לה.  {ס}

יח כה אמר יהוה, הנני-שב שבות אוהלי יעקוב, ומשכנותיו, ארחם; ונבנתה עיר על-תילה, וארמון על-משפטו יישב.  יט ויצא מהם תודה, וקול משחקים; והרביתים ולא ימעטו, והכבדתים ולא יצערו.  כ והיו בניו כקדם, ועדתו לפניי תיכון; ופקדתי, על כל-לוחציו.  כא והיה אדירו ממנו, ומושלו מקרבו ייצא, והקרבתיו, וניגש אליי:  כי מי הוא-זה ערב את-ליבו, לגשת אליי--נאום-יהוה.  כב והייתם לי, לעם; ואנוכי, אהיה לכם לאלוהים.  {ס}

כג הנה סערת יהוה, חמה יצאה--סער, מתגורר:  על ראש רשעים, יחול.  כד לא ישוב, חרון אף-יהוה, עד-עשותו ועד-הקימו, מזימות ליבו; באחרית הימים, תתבוננו בה.  כה בעת ההיא, נאום-יהוה, אהיה לאלוהים, לכול משפחות ישראל; והמה, יהיו-לי לעם.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב


יש לך שאלה או הערה?